העולם המופלא

המילה קלאסיקה שגורה בפינו לעתים קרובות. המוסיקה הזו היא קלאסית, המכונית קלאסית, הבחורה קלאסית, העיצוב קלאסי, בקיצור, כשרוצים להחמיא למישהו או משהו אומרים עליו שהוא "קלאסי."

השכיחות של המילה, למרות שמעטים מאיתנו יודעים את משמעותה המילולית רק מוכיחה שלא מדובר בייצוג אלא רעיון. רעיון הקלאסיקה לא חייב להיות מוגדר באופן ממשי. העובדה ששני אנשים יבינו בדיוק למה הכוונה במילה קלאסיקה אך לא יוכלו להגדיר אותה מוכיחה מעבר לכל ספק שמדובר ברעיון או קונוונציה תרבותית.

מה זה קלאסיקה? במשמעותה המילולית- סמנטית בשפה העברית, פירושה: בלתי נשכח. הגדרה זו עונה היטב למגוון התחושות והדימויים שעולים לנו לשמע המילה: משהו ישן, משובח, שלא נס ליחו, משהו על זמני, חוצה מקומות ותרבויות, משהו שהאיכות שלו לא נתונה בספק. במילים אחרות: בלתי נשכח.

מעטים יודעים שלפני הרעיון של הקלאסיקה, מדובר בתקופה היסטורית שבין המאה החמישית לפני הספירה ועד המאה החמישית לספירה. בתקופה זו בה שלטו שתי אמפריות, היוונית- הלינסטית ולאחריה הרומית, הוגדרו כל הערכים ה"טובים" בהם אנחנו משתמשים עד היום. ערכי האמנות היפה, המתמטיקה, הפילוסופיה והדת עוצבו בתקופה הזו על ידי אנשי האימפריות.

לא פלא, אם כן, מדוע אלף שנים לאחר שהסתיימה תקופת הקלאסיקה, היא שבה והתגלתה מחדש על ידי אנשי הרנסנס- התחדשות העת העתיקה. ימי הביניים החשוכים היו, בעיניי אנשי הרנסנס, ההיפוך המושלם של האור והזוהר מהעת העתיקה- הקלאסיקה.

מאז ועד הים ישנן שתי משמעויות למילה קלאסיקה: אחת, אזכור התקופה ההיסטורית והשנייה, ציון של איכות וטוב. במילים אחרות, הקלאסיקה הפכה להיות רעיון, ערך בפני עצמו. כיום, המילה קלאסיקה מציינת דבר מה איכותי ופחות מכוונת אל עבר המשמעות ההיסטורית שלה.

מי שאחראי, בין היתר, לשימוש הנפוץ במילה קלאסיקה הם לא אחרים מאשר אנשי הפרסום והשווק. חיפוש קצר בארון ביתכם יגלה שעל אחד מבין כל שלושה מוצרים מצויינת המילה קלאסיקה. שוקולד קלאסי, פסטה בטעם קלאסי, הספות בסלון קלאסיות, הקפה קלאסי והסט צלחות וכוסות, צדקתם- קלאסי.

אך אליה וקוץ בה. השימוש התכוף במילה קלאסיקה הפך אותה לחסרת משמעות. חלק מהייחוד של המילה הוא בנדירות שלה, בהצבעה על משהו שהוא באמת באמת איכותי, על זמני, משתבח עם הזמן. אנחנו הרי לא באמת מאמינים שהשוקולד הזה הוא קלאסי הוא שהקפה הנמס הוא איכותי וטוב. ברור לנו שאין משמעות לאיכות המוצר אלא רק למילים שמקיפות אותו.

וכך, בלי משים, אבדה גם המשמעות השנייה של המילה הקלאסיקה. לא כתקופה היסטורית ולא כערך. סתם, עוד מילה. מישהו אמר ימי הביניים?